כאשר בניין מוקם, התכנון היחיד הוא שהבניין יעמוד על תילו כמה עשרות שנים, או אפילו "לנצח". אלא שהמציאות מראה שאין הרבה בניינים בישראל ששומרים על צורתם המקורית לתקופה ארוכה מדי.
שורה ארוכה של אפשרויות
כיום, יש המון דרכים להעלות את קרנו (וגם את ערכו) של בניין משותף בישראל. ראשונות, יהיו אלה פעולות שמטרתן להפוך את המראה של הבניין לפשוט מרשים יותר. פעולות למטרה זו כוללות בתוכן צביעה חיצונית של פנים או חוץ המבנה, הדבקת או החלפת אריחים חיצוניים, טיפול בצמחייה הסובבת את המבנה וכן הלאה.
סוג אחר של שיפוצים, מורכב עוד יותר, נוגע לכל אחת מהדירות במבנה. זהו תחום רחב עם היבטים משפטיים מורכבים – למשל, ההסכמה שנדרש לדייר המעוניין להרחיב את דירתו לקבל מהשכנים שלו, שעלולים להיפגע מכך.
ההיבט הכספי של המלאכה
הפעולות שהזכרנו כאן, כמו גם רבות אחרות, כרוכות בסכומי כסף עצומים: החל מעשרות אלפי שקלים ועד למיליוני שקלים. לכן, ברור מדוע הדיירים צריכים להבין את סדר הגודל של ההוצאה שהם נכנסים לתוכה, ולהיערך בהקדם. ראשית, מומלץ מאד למנות את כל הפעולות שמעוניינים לבצע עבור המבנה הנתון, ולפנות לבעלי מקצוע שיתנו עליהן הצעת מחיר (בעל מקצוע ספציפי לכל מלאכה, או לחלופין קבלן שיפוצים שירכז הכל). בהתאם לכך אפשר לראות מה בדיוק חשוב לבצע, או אפילו להגדיר סדר עדיפויות. כי יש שיפוצים שיכולים הרי להמתין לפעמים הבאות.
ברוב המקרים לפעולות האלה כספי הועד לא יספיקו כשלעצמם, כך שיש צורך בגבייה נפרדת של הכספים מבעלי הדירות. יש להיערך לכך שיהיו דיירים שיתקשו לספק את הכספים במועד, ומכאן שמומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בהליך האיסוף. חשוב לתעד כל הוצאה, הכנסה או תשלום של הדיירים.
אז למי פונים?